רוצים ללמוד עוד?

הצטרפו אלי לקורס צילום נוף המקצועי והמוביל בישראל!

חשיפה נכונה בצילום נוף

קביעת החשיפה של התמונות שלנו בשטח משפיעה בצורה משמעותית על התוצאה הסופית של התמונה, המידע שיהיה בה, היכולת שלנו לערוך אותה ולהוציא ממנה את המיטב. ישנן שיטות חשיפה שונות ומגוונות בעולם הצילום, וכל צלם בוחר את השיטה אותה הוא מעדיף על סמך הידע והניסיון שלו. במאמר זה אסביר כיצד אני מצלם וחושף את התמונות שלי כדי להשיג את התוצאות הסופיות הטובות ביותר, על סמך הניסיון שלי.

הערה חשובה - השיטה שעליה אסביר במאמר זה רלוונטית אך ורק בהנחה שלאחר הצילום התמונה תעבור עיבוד! כמו כן, מומלץ מאוד לצלם בפורמט RAW כדי למקסם את התוצאות.

Dolomites landscapes - Tomer Razabi

חשיפה ומידע דיגיטלי בתמונה

לפני שנתחיל לצלול לשיטות חשיפה, חשוב קודם כל להבין את עניין החשיפה באופן כללי. הדבר הראשון והחשוב שצריך להבין הוא שתמונה בהירה יותר - היא תמונה עם יותר מידע. כל פיקסל (תא פוטואלקטרי הממיר אור למידע דיגיטלי) בחיישן של המצלמה שלנו נחשף לכמות מסוימת של אור בהתאם לחשיפה שקבענו בשטח. האור מתורגם למידע או לערך דיגיטלי. כשפיקסל מקבל יותר אור, זה בעצם מיתרגם ליותר מידע. כשאני אומר יותר אור, אני מתכוון לאור "אמיתי" - אור שמגיע משימוש בצמצם פתוח יותר, או מהירות תריס איטית יותר (בניגוד לשימוש ב- ISO גבוה יותר, שלא באמת מספק יותר אור, אלא רק מגביר באופן דיגיטלי את האור שהגיע מהצמצם והתריס). כלומר, ככל שהחשיפה יותר בהירה נקבל תמונה עם יותר מידע, כמה שיותר - יותר טוב! הדגש הכי חשוב לגבי החלק הזה הוא שזה נכון כל עוד לא ישרפו לנו חלקים בתמונה! באזורים או בפיקסלים שרופים אין מידע!

אחרי שהבנו את זה, המשמעות היא שעכשיו בכל תמונה שנצלם - נרצה לצלם בחשיפה הכי בהירה שאפשר, מבלי לשרוף. שיטה זו ידועה בשם ETTR - Exposed to the right, מכיוון שכאשר חושפים בצורה זו אנחנו בד"כ נעזר בהיסטוגרמה ונוודא שהקצה הימני שלה מגיע צמוד או קרוב מאוד לגבול הימני של הגרף (יוסבר בהמשך).

Cogne Italy - Tomer Razabi

מה היתרונות של השיטה הזו?

- היתרון הראשון היא שבשיטה זו יהיו לנו כמה שפחות חלקים כהים בתמונה, שייתכן ונרצה להבהיר בהמשך במהלך עריכת התמונה. כשאנחנו מבהירים תמונה או חלקים ממנה בעריכה, אנחנו בעצם מבקשים מתוכנת העריכה להגביר מידע באופן דיגיטלי באזור שיש בו יחסית מעט מידע. התהליך הזה די דומה לשימוש ב- ISO גבוה וזה גורם להופעה של רעש וגרעיניות. ככל שנבהיר בצורה יותר אגרסיבית, נקבל יותר רעש. זה לא אומר שאף פעם לא נבהיר תמונה בעריכה! אפשר ולפעמים צריך לעשות הבהרה של התמונה במהלך העריכה. כשזה נעשה בעדינות (וגם בהנחה שהתמונה צולמה ב- ISO נמוך יחסית והיא נקייה מראש), כנראה שהתוצאה לא תהיה בעייתית ורועשת. לסיכום, אז נצלם בשטח כמה שיותר בהיר (מבלי לשרוף!) נצטרך פחות הבהרה כשנעבד את התמונה ולכן התוצאות יהיו טובות יותר. גם אם נצטרך להבהיר את התמונה בעריכה (למרות שצילמנו כמה שיותר בהיר), עדיין נקבל תוצאה טובה יותר כיוון שתידרש פחות הבהרה, וכיון שיש לנו יותר מידע בתמונה בהירה.

- היתרון השני היא שהכהיית תמונה בעריכה אינה מוסיפה רעש! כל עוד אין לנו אזורים שרופים בתמונה, תמיד נוכל להכהות אזורים בהירים ולקבל את כל המידע, הפרטים והצבעים שאולי לא ראינו בהתחלה, מבלי להוסיף שום רעש.

- היתרון השלישי נוגעת לעובדה שכל שינוי שנבצע בעריכה בעצם משנה או "דוחף" באופן דיגיטלי את המידע שבתמונה. אם יש לנו תמונה בהירה עם כמה שיותר מידע דיגיטלי, נוכל "לדחוף" ולערוך אותה בצורה אגרסיבית יותר ועדיין לקבל תוצאות טובות.

לסיכום - ככל שהחשיפה בהירה יותר (בלי לשרוף) זה טוב יותר. בשיטה זו נקבל את כמות המידע הדיגיטלי הגבוהה ביותר, כמה שפחות אזורים חשוכים ותמיד נוכל להכהות את התמונה בעריכה במידת הצורך מבלי להוסיף רעש. באופן כללי שיטת חשיפה זו נכונה לכל תחומי הצילום - בין אם אתם מצלמים נופים, בעלי חיים, פורטרטים, סטודיו, ארכיטקטורה, אופנה או כל דבר אחר... אבל זה לא תמיד מתאים לכל סגנון. השיטה הזו בד"כ דורשת זמן כדי לבדוק אם יש לנו חשיפה נכונה ותיקונים במידת הצורך. לא בכל צילום תמיד יהיה לנו את הזמן הזה, לדוגמה בצילום בעלי חיים או ספורט הרבה פעמים נדרשת תגובה מהירה שלא מאפשרת את זה.

Landscape photography of sunrise at Deadvlei Namibia - Tomer Razabi

רוצים ללמוד עוד?

הצטרפו אלי לקורס צילום נוף המקצועי והמוביל בישראל!

איך חושפים תמונה בשיטת ETTR:

רוב האנשים מסתמכים על מד האור במהלך הצילום כדי לקבוע את החשיפה של התמונה. הבעיה היא שמד האור לא באמת מאפשר לנו להבין בצורה מדויקת את האור בתמונה שלנו! מד האור בד"כ מראה מעין ממוצע של האור בתמונה, זה תלוי כמובן בשיטת המדידה בה אתם משתמשים (נקודתית, מטריצה, ממוצעת… וכו'). עם מד האור אין לנו אפשרות להבין אם יהיו לנו אזורים שרופים בתמונה, אזורים כהים או כל מידע מדויק אחר.

ישנן 2 שיטות שיאפשרו לנו להבין בצורה מדויקת את האור במהלך החשיפה:

1. להשתמש בפונקציה של Highlight Alert:

השיטה הזו היא יותר בסיסית ופחות מסובכת (מאשר היעזרות בהיסטוגרמה שאסביר בשלב הבא). כמעט בכל המצלמות שיש היום, יש אפשרות להפעיל פונקציה שנקראת Highlight alert בתפריט ולקבל "אזהרה" כשנסתכל על התמונה לאחר הצילום - המצלמה תציג הבהוב באזורים שרופים. בדרך זו נוכל להסתכל על התמונה לאחר הצילום ולתקן את החשיפה. אם לא נראה אזורים שרופים שמהבהבים, נוכל לתקן את החשיפה ולהבהיר את התמונה עד לנקודה בה יתחילו היבהובים. אם נראה הבהוב מראש, נוכל להכהות את החשיפה עד לרגע בו ההבהובים יעלמו.

highlight alert gif 3

2. היעזרות בהיסטוגרמה:

ההיסטוגרמה היא גרף המייצג את התפלגות האור בתמונה. היא יכולה ללמד אותנו הרבה על התמונה שלנו, על החשיפה ועל מה שאולי נצטרך לשפר בה. החלק השמאלי של ההיסטוגרמה מייצג את החלקים/פיקסלים הכהים בתמונה. החלק הימני מייצג את החלקים/פיקסלים הבהירים. המרכז מייצג את אזורי בהירות הביניים. הגובה מייצג את כמות הפיקסלים בכל אזור. כאשר ההיסטוגרמה נמצאת כולה בתחומי הגרף זה אומר שאין חלקים שרופים (לבנים ללא פרטים) או חלקים אטומים לחלוטין (שחורים ללא פרטים). ההיסטוגרמה למטה מייצגת תמונה שהיא ברובה בינונית עד בהירה, יש בה מעט אזורים כהים ולא הרבה אזורים בהירים.

Editing landscape photos - histogram 5

ההיסטוגרמה הזו לדוגמה מייצגת תמונה שהיא ברובה בינונית עד בהירה. יש בה מעט אזורים כהים, חלק יחסית גדול אזורים בבהירות בינונית ועוד חלק יחסית גדול של אזורים בהירים.

Editing landscape photos - histogram 2

אם נראה בהיסטוגרמה שיש חלקים שנוגעים בגבול השמאלי של הגרף זה אומר שיש לנו חלקים אטומים בתמונה (שחור ללא פרטים). אם נראה חלקים שנוגעים בגבול הימני זה אומר שיש לנו חלקים שרופים בתצלום (לבן ללא פרטים).

מה שנרצה לראות בהיסטוגרמה של התמונה שלנו הוא שהקצה הימני של ההיסטוגרמה קרוב מאוד לגבול הימני, אך לא נוגע בו. זה בעצם אומר שחשפנו את התמונה הכי בהיר שאפשר, ללא חלקים שרופים. שימו לב שאין לנו שליטה בצורה של ההיסטוגרמה (זה תלוי באור בשטח). מה שאנחנו יכולים להשפיע עליו, זה בעצם אם ההיסטוגרמה תזוז ימינה או שמאלה בהתאם לשינוי החשיפה (בהיר יותר או כהה יותר).

Editing landscape photos - histogram 1

תמונה והיסטוגרמה לדוגמה:

*בחלק הזה אדבר על עריכת התמונה - הסברים יותר מלאים על עריכה והדברים שאדבר עליהם למטה תוכלו למצוא במאמר שלי על עריכת תמונה בצילום נוף.

Bright exposure example - Tomer Razabi
histogram mount zin

תוכלו לראות שהתמונה למעלה יחסית מאוד בהירה, זה כמובן גורם לכך שאנחנו לא יכולים לראות את הצבעים והפרטים בה בצורה טובה. בנוסף היא נראית מאוד חלבית ודלה בקונטרסט כיון שהאזור שצולם היה במרחק יחסית גדול ממני וכיון שהאור היה יחסית רך מאוד וחסר קונטרסט לקראת השקיעה. חשפתי את התמונה הזו מאוד בהיר בכוונה כדי להימנע מאזורים חשוכים בתמונה וכדי שיהיה לי כמה שיותר מידע בתמונה. זה איפשר לי להכהות את התמונה בעריכה ולערוך אותה בדברים נוספים בצורה אגרסיבית, ועדיין להשיג תוצאות טובות מבלי לקבל רעש בולט. ככה התמונה נראית לאחר עריכה יחסית אגרסיבית:

Mount zin Panorama - Tomer Razabi

חשוב לציין שהתוצאה הסופית לאחר העריכה מאוד דומה בתאורה ובקונטרסט הכללי למה שראיתי בשטח בזמן הצילום.

histogram 8 mount zin

עשיתי מספר דברים כשערכתי את התמונה הזו בתוכנת לייטרום כדי שהיא תראה קרוב יותר למצב שהיה בשטח וכדי שהיא תראה טוב יותר. הדבר הראשון שעשיתי היה להכהות את התמונה ע"י הורדת ה Exposure. זה החזיר הרבה צבעים ופרטים שהיו בהירים מדי בצילום הראשוני. ההכהייה לא הוסיפה שום רעש וגרעיניות, בניגוד למה שהיה קורה אם התמונה הייתה חשוכה והייתי צריך להבהיר אותה. הדבר השני שעשיתי היה להגביא את ה Contrast כדי לשפר את הניגודיות בתמונה. בנוסף להגברה הכללית של הקונטרסט בתפריט הבסיסי, הוספתי עוד 2 פילטרים מדורגים על כל שטח התמונה שגם בהם בחרתי להגביר את הקונטרסט. מלבד הקונטרסט הכללי, הגברתי די הרבה את ה Whites וה Blacks. זה בעצם הגביר את הקונטרסט של הקצוות (משפיע בעיקר על האזורים הבהירים והכהים, בניגוד לסרגל ה Contrast שמשפיע על בהירויות ביניים).


תמונה והיסטוגרמה לדוגמה של המצב ההפוך:

התמונה הבאה לא צולמה בשיטת החשיפה של כמה שיותר בהיר והיא יצאה יחסית חשוכה. תוכלו לראות את התמונה המקורית וההיסטוגרמה שלה למטה:

Dark exposure example
Histogram 9 dark

כשערכתי את התמונה, היה צורך להבהיר אותה די הרבה, בנוסף לעוד דברים שרציתי לעשות כמו הגברה של הניגודיות, טקסטורות ועוד - התוצאה הסופית יצאה די רועשת. תוכלו לראות את התוצאה למטה יחד עם הגדלה של אזור השמיים.

edited dark exposure

לחצו על התמונה להגדלה והסתכלו על הרעש באזור השמיים.

edited dark exposure crop

בהגדלה הזו של אזור השמיים אפשר לראות באופן ברור את הרעש שנוצר לאחר העריכה.

סיכום ומסקנות:

אני אהיה כנה ואציין שלקח לי לא מעט זמן להשתמש בשיטת החשיפה הזו בצורה קבועה ולהרגיש בטוח איתה. אחד הדברים שהקשו עלי הייתה העובדה שצילמתי בשטח ולא אהבתי את התוצאה שראיתי על מסך המצלמה כי לרוב התמונה הייתה בהירה מדי ולא מעניינת כמו מה שהיה בשטח. אחרי שהמשכתי לצלם ככה שוב ושוב אני יכול לומר היום בביטחון שהשיטה הזו עובדת בצורה מצוינת בכל פעם ובהחלט שווה את זה. תמונות רבות שצילמתי בשיטה זו אפשרו לי לקבל תוצאה סופית ברמה גבוהה שלא בטוח שהייתה מתאפשרת אם הייתי חושף אותן בצורה פחות טובה. כמו שאמרתי במהלך המאמר - שיטות עבודה זה משהו שכל צלם מסגל לעצמו, אני ממליץ לכם לנסות את הטכניקה הזו כמה פעמים בשביל לבדוק אם היא מתאימה לכם. אני די בטוח שתגלו בעצמכם שיש לה יתרונות מאוד גדולים.
נהניתם מהמאמר?
אתם מוזמנים לעקוב אחרי התמונות שלי בפייסבוק ובאינסטגרם 🙂