צילום נוף אווירי ושימוש ברחפנים

כנראה שאחד הדברים הראשונים שעולים לכם לראש זה "היי, כל ילד היום יכול לקנות רחפן ולצלם". זה באמת די נכון, אבל לא משהו חדש בתחום הצילום. אותו הדבר קרה כשהצילום דיגיטלי התפתח ונהיה זמין לכולם לפני מספר שנים. אמנם הציוד והטכנולוגיה נגישים יותר לכולם, אך בסופו של דבר הגורם החשוב והמכריע תמיד יהיה היכולות של הצלם - החל מעבודה טכנית נכונה, סגנון צילום ושימוש בקומפוזיציה יצירתית ועד יכולות וסגנון עיבוד.

מה ההבדל בצילום אווירי מצילום רגיל?

ההבדל הוא כנראה מאוד ופשוט ובסיסי - מימד הגובה. הגובה שממנו מצלמים משנה לגמרי את נקודת המבט וזוית הראיה של הצילום, עם רחפן נקבל תמונות אחרות לגמרי ממה שאנחנו רגילים, כאלה שיותר דומות למה שנקבל בתצפית גבוהה על ראש ההר. הרחפן פשוט עושה את זה הרבה יותר קל. הוא מאפשר לצלם תמונות כאלו כמעט תמיד ובכל מקום.

ציוד:

אני חושב שאין צורך לצלול עמוק מדי למותגי רחפנים וניתוח מצלמות. כפי שאתם בטח מבינים, עניין הציוד ברחפנים די דומה לכל דיון אחר בנושא ציוד צילום. באופן כללי, ככל שהציוד טוב יותר, כך גדלה האפשרות לתוצאות ותמונות טובות יותר. בחירת סוג הרחפן שמתאים לכם היא אישית ותלויה בהעדפות שלכם. ישנם שיקולים רבים וחשובים לבחירת רחפן מתאים כמו - משקל וגודל הרחפן, זמן הטיסה, איכות המצלמה וכו'. אני משתמש ב- DJI Phantom 4 Pro ואני מאוד מרוצה ממנו לצרכים שלי. הוא לא גדול וכבד מדי עבורי (הוא גדול וכבד יותר מסדרת ה- Mavic pro) ויש לו מצלמה איכותית מאוד עם חיישן של 1 אינץ'. נכון לזמן הכתיבה, הוא כנראה הרחפן עם המצלמה הכי איכותית שיש יחסית לגודל הקטן שלו. אני כמובן לא יכול להשוות את החיישן שלו לחיישן של מצלמת פול פריים, אבל הוא עושה עבודה ממש טובה ביחס לגודל שלו. אני בד"כ לוקח אותו בתיק יעודי, אבל כבר הצלחתי לארוז אותו יחד עם 2 מצלמות פול פריים, 2 עדשות וכמה אביזרים בתיק צילום גדול של F-STOP.

טכניקה וחשיפה בצילום נוף אווירי:

יש דבר אחד חשוב שמתווה את הגישה שלי לצילומי סטילס (ווידיאו) עם רחפן - החשיפה. זו בעצם אותה שיטת חשיפה בה אני משתמש כשאני מצלם סטילס במצלמות DSLR. בצילום עם רחפן הנושא הזה חשוב אפילו יותר, כיוון שלמצלמת הרחפן יש חיישן יחסית קטן עם יכולות פחות טובות בנושאים כמו טווח דינמי ורעש מאשר לעומת מצלמות DSLR.

יש לי מאמר מאוד מפורט על "איך לחשוף תמונה בצורה הכי טובה" שאתם מוזמנים לקרוא. באופן כללי מדובר על כך שכדי להשיג את איכות התמונה הטובה ביותר (אך ורק בהנחה שהתמונה תעבור עיבוד לאחר הצילום) שיטת החשיפה הטובה ביותר היא לחשוף כמה שיותר בהיר מבלי לשרוף חלקים בתמונה. שיטה זו נקראת "ETTR" (חשיפה לימין), אני משתמש בה בצילום סטילס רגיל ומקפיד על כך אפילו עוד יותר יותר בצילום עם הרחפן.

ISO:

בדומה לצילום סטילס, אני מעדיף להשתמש ב- ISO הטבעי הנמוך ביותר. זה נותן את הטווח הדינמי ועומק הצבע המקסימלי יחד עם רעש מינימלי. אני כמעט אף פעם לא רואה צורך להעלות את ה- ISO, אפילו בתנאי אור יחסית חשוכים כמו שקיעה או זריחה, בעיקר מכיוון שאפשר לפצות על כך עם צמצם פתוח ומהירות תריס איטית.

צמצם:

שימוש בטווחי בצמצם יחסית סגורים מאוד נפוץ בצילום נוף כדי להגדיל את עומק השדה. בצילום עם רחפנים זה פחות משמעותי כיוון שהמרחק בין המצלמה וכמעט כל דבר שנצלם יהיה יחסית גדול מאוד, כלומר מרחק הפוקוס (אחד הגורמים שקובעים את עומק השדה) יהיה גדול ונקבל עומק שדה מאוד גדול בכל החלקים בתמונה. זה בעצם אומר שמראש אין לנו צורך להעזר בצמצם סגור כדי להגדיל את עומק השדה, לכן נוכל להשתמש בצמצם יחסית פתוח ועדיין לקבל מספיק עומק שדה. השימוש בצמצם פתוח מאפשר לנו להכניס יותר אור לתמונה, וגם חדות טובה יותר (עדשות בדרך כלל חדות ביותר כאשר משתמשים בצמצם הסגור ב 2 סטופים מהפתוח ביותר). לדוגמה, למצלמה ב- Phantom 4 Pro יש צמצם הכי פתוח של F/2.8, כך שלרוב אני משתמש בה בין F/2.8 ל- F/5.6.

תריס:

לאחר שכבר הבנו שנעדיף להשתמש ב ISO נמוך וצמצם יחסית פתוח, כל מה שנשאר לתריס לעשות הוא לאזן את החשיפה. מהירות תריס יחסית מהירה היא תמיד מבורכת כיון שהיא מורידה את הסיכוי לטשטוש בתמונה בגלל רעידות ותנועה. מנסיון שלי גיליתי שאפשר להשתמש במהירויות תריס איטיות יחסית (1/100 - 1/50) ועדיין לקבל תמונות חדות אם הרחפן מספיק חזק ויציב.

קומפוזיציה בצילום נוף אווירי:

בנושא הקומפוזיציה ישנם קווי דמיון לקווים המנחים של קומפוזיציה בצילום נוף שעובדים מצוין גם בצילום אווירי עם רחפנים. אלמנטים חשובים כמו העניין בקדמת התמונה, עוגנים, הולכות עין, רקע ועוד חשובים ומשמעותיים גם כאן. אתם מוזמנים לקרוא על כך בהרחבה המאמרים שלי: "קומפוזיציה בעדשות רחבות" ו "צילום נוף בעדשות TELE".

ללא ספק יש הבדל במחשבות על הקומפוזיציה בצילום עם רחפנים כיון שהכל בד"כ הרבה יותר רחוק. זה אומר שאי אפשר לחשוב בצורה דומה, לדוגמה על אלמנטים קטנים יחסית כמו סלע, שלולית, נחל קטן שהיו יכולים להיות עוגנים או קווי הולכה מצוינים בעדשות רחבות בצילום רגיל. בצילום אוויר נצטרך לחפש אלמנטים גדולים בהרבה כדי שיהיה להם מספיק נפח ומשמעות בתמונה שיתאימו לקומפוזיציה.

בתמונה למעלה צילמתי את קרחון Aletch בשוויץ, האלמנט המרכזי פה בקומפוזיציה הוא הקרחון עצמו שמשמש כקו הולכה ברור ובולט בין ההרים. הוא מוביל את העין של הצופה בתמונה מצד שמאל למטה אל החלק הימני העליון לכיוון הרקע.

אפשר למצוא קווים מוליכים דומים בתמונה הזו שצילמתי עמוק באזור של הרי קולומביה הבריטית בקנדה. כאן תוכלו לראות נחל שמוביל את העין ממהפינה השמאלית התחתונה אל מרכז התמונה והרקע. גם העננים משחקים פה תפקיד והם מרכזים את העין מהפינות העליונות לתוך התמונה.

קומפוזיציות חדשות ויחודיות:

בשתי התמונות למעלה אפשר לראות איך דיונות חול ענקיות (צולם בזמן זריחה במדבר נמיב בנמיביה) כאשר הרחפן נמצא ממש מעל הדיונה והמצלמה פונה כלפי מטה. בתמונה הראשונה הקומפוזיציה מבוססת בעיקר על קו ההולכה (ה"סכין" של הדיונה) שיוצא מהפינה הימנית העליונה ומכניס את העין לתמונה. בנוסף יש לנו משחקי אור וצל וטקסטורות מעניינות - דברים שאפשר לראות רק מהזוית הזו! גם בתמונה הזניה יש קוי הולכה, משחקי אור וצל וטקסטורות.

אפשר למצוא אלמנטים דומים של הולכות עין בתמונה למעלה. מה שאתם רואים זה בעצם תמונה של נהר באיסלנד מלמעלה. יש בתמונה הרבה טקסטורות, הולכות עין ואלכסונים בכיוונים שונים.

מה שעובד טוב עם נהרות, יכול לעבוד מצוין גם עם נחלים מדבריים! את התמונה למעלה צילמתי במדבר בישראל. אם מסתכלים על האזור מהקרקע הוא נראה כמו עוד אזור מדברי רגיל עם גבעות נמוכות ונחלים קטנים ויבשים. אבל מלמעלה זה כבר סיפור אחר - זוהי מערכת ניקוז חיה שמזכירה ריאה, כלי דם, או דברים אחרים שעולים בדמיון. באופן כללי, מדבריות ואזורי ניקוז של נחלים הם ממלכות של טקסטורות יפיפיות ואבסטרקטים מעניינים.

סיכום: