צילום פנורמות בצילום נוף
צילום פנורמות היא אחת מטכניקות הצילום הותיקות הקיימת עוד מתחילת ימי הפילם. צילום פנורמי מאפשר לנו ליצור תמונה עם שדה ראייה רחב מהרגיל, ללא קשר לסוג העדשה ואורך שנשתמש בו. זוהי טכניקה שלכל צלם ובמיוחד לצלמי נוף כדאי להכיר. איך עושים את זה בצורה הטובה ביותר? הכל בהמשך המאמר!
מה זה פנורמה?
פנורמה זו למעשה טכניקת צילום בה מצלמים מספר תמונות בשטח ולאחר מכן מחברים אותן לכדי תמונה אחת בעלת שדה ראייה גדול יותר. בימי הפילם היו מפתחים כל תמונה בודדת ולאחר מכן מסדרים אותן אחת ליד השנייה בחיתוכים וחפיפה נכונה כדי ליצור את התמונה הפנורמית. היום בעידן הצילום הדיגיטלי, לאחר צילום התמונות בשטח נוכל לחבר את התמונות לפנורמה בתוכנת עריכה. שימו לב שבאופן עקרוני אין הגבלה לכמות התמונות שאפשר לצלם ולחבר לפנורמה, אבל מומלץ כמובן שבסופו של דבר התוצאה הסופית תהיה מעניינת ובפרופורציות נעימות לצפייה.
סוגי פנורמות מומלצות
מכיון שהמטרה שלנו היא להגדיל את שדה הראייה ואת השטח אותו נוכל לצלם, אפשר למקסם את זה ע"י צילום של פנורמות בהן כל פריים הוא הפוך מאוריינטצית הפנורמה הסופית. לדוגמה, בפנורמה שצורתה הסופית תהיה רוחבית, כל הפריימים המרכיבים אותה יהיו אורכיים. בפנורמה שצורתה הסופית תהיה אורכית, כל הפריימים המרכיבים אותה יהיו רוחביים. ככה נוכל למקסם את השטח שנצלם מכל הכיוונים.
פנורמה רוחבית עם פריימים אורכיים
פנורמה אורכית עם פריימים רוחביים
מה מטרת הפנורמה ומה היתרונות שלה?
המטרה של צילום פנורמי היא לקבל תמונה עם שדה ראייה רחב יותר מאשר כזה שאפשר לקבל בתמונה בודדת. לפנורמות יש מספר יתרונות שיכולים לעזור לנו במגוון של מצבים שחלקם ברורים יותר וחלקם אולי פחות:
בתמונה הזו לדוגמה של בולען בים המלח הפנורמה פתרה לי שתי בעיות בבת אחת: הראשונה היא שאי אפשר היה לקבל את כל שדה הראייה והקומפוזיציה שרציתי בתמונה בודדת. השניה היא שלא רציתי להתרחק מדי משפת הבולען כדי להדגיש את הטקסטורות בקרקע ולהדגיש את הבולען עצמו, וכשעמדתי יחסית קרוב לא יכולתי לצלם בתמונה בודדת את הקומפוזיציה במלואה. למרות שיכולתי להתרחק ושצילמתי עם עדשה מאוד רחבה (16 מ"מ על מצלמת פול פריים) העדפתי לצלם מקרוב יותר בפנורמה כדי לקבל כל מה שרציתי. הפנורמה הזו מורכבת מ- 10 פריימים אורכיים (באופן עקרוני היו מספיקים פחות פריימים).
התמונה הזו שצילמתי בחוף דור היא פנורמה המורכבת מ- 5 תמונות רוחביות. התמקמתי יחסית קרוב לסלע בחלק התחתון של התמונה כדי לקבל אותו מודגש ובולט, אבל לא יכולתי בכלל לראות את הרקע למרות שצילמתי עם עדשת 17 מ"מ על מצלמת פול פריים. הדרך היחידה לצלם תמונה עם קומפוזיציה שבה נשארתי קרוב לסלע ולקבל את שאר חלקי התמונה הייתה לצלם עוד מספר תמונות שיכללו את גם ההמשך והרקע ואז לחבר אותן לפנורמה שמציגה את הקומפוזיציה המלאה.
בתמונה הזו צילמתי קבוצה של עצים אפופי ערפל בזריחה (צולם במכתש נגורונגורו, טנזניה). את העצים צילמתי מרחוק ומזוית גבוהה והשתמשתי באורך מוקד של 400 מ"מ כדי לקבל את הגודל והקומפוזיציה המתאימים של האזור המעניין. בפריים בודד אי אפשר היה להכניס את כל השטח שרציתי ולכן עשיתי פנורמה.
חשיפה נכונה בצילום פנורמות
מעצם העובדה שאנחנו הולכים לצלם משהו שבסופו של דבר יהיה תמונה אחת אחידה, נובעת המסקנה שהחשיפה הכללית והפרמטרים של החשיפה (ISO, צמצם, תריס) צריכים להיות זהים בכל אחת מהתמונות שתרכיב את הפנורמה. אם החשיפה לא תהיה זהה בכל התמונות, נקבל פריימים מסוימים בהירים ופריימים מסוימים כהים והחיבור ביניהם לא יהיה אחיד. כשמצלמים פנורמה אנחנו נשתמש בדיוק באותו ISO, צמצם ותריס לכל אחד מהפריימים. מלבד החשיפה, זה ישמור גם על איכות תמונה ועומק שדה אחידים.
אם כל השטח אותו נצלם מואר באופן יחסית אחיד, אז גם לא יהיו לנו בעיות של טווח דינמי וכל הפריימים יהיו חשופים כמו שצריך. אך מכיון שבפנורמה אנחנו מצלמים שטח יחסית גדול, לפעמים יכולים להיות מצבים בהם יהיו הבדלי תאורה בין אזור לאזור - מה עושים לגבי זה? קובעים את החשיפה ונתוני החשיפה של כל הפריימים לפי הפריים הכי מואר בפנורמה ועובדים בשיטת חשיפה ETTR - מצלמים כמה שיותר בהיר מבלי לשרוף. בחשיפה הזו שקבענו נצלם את כל שאר הפריימים של הפנורמה. זוהי שיטת החשיפה שאני גם משתמש בה בשביל פריימים בודדים ואני מאוד ממליץ עליה. תוכלו לקרוא על היתרונות שלה בקישור ששמתי למעלה. אופציה שניה וקצת יותר מורכבת היא לצלם את פנורמה ב- HDR. זה קצת יותר מורכב בשטח כיון שנצטרך לצלם כל פריים בפנורמה במספר חשיפות (בדיוק אותן חשיפות כל פעם לכל פריים). פעם זה היה עוד יותר מורכב לטפל לאחר מכן בפנורמה בעריכה, אבל היום תכנת העריכה לייטרום יודעת לחבר אוטומטית פנורמה ב- HDR.
פוקוס ועומק שדה בצילום פנורמות
עם הפוקוס נעבוד כמו שאנחנו רגילים, רק חשוב לזכור שלאחר ההתפקסות הראשונית מומלץ לעבור לפוקוס ידני כדי שהוא לא ישתנה בין פריים לפריים ואולי יגרום להבדלי עומק שדה. קחו בחשבון כמובן שתצטרכו להתחשב בכל חלקי הפנורמה (לא רק בפריים בודד) כדי לקבוע את הפוקוס ועומק השדה.
חפיפה בין תמונות
כדי שתוכנת העריכה תוכל לחבר את התמונות שצילמנו בשטח חייבת להיות חפיפה בין פריים לפריים. אין חוק שקובע כמה חפיפה צריכה להיות, אני ממליץ על חפיפה של 20%-30% בין הפריימים. (יש המון תוכנות עריכה שעושות פנורמות, החל מלייטרום ופוטושופ ועד תוכנות אחרות חינמיות שאפשר למצוא באינטרנט).
טווחי/מרווחי בטיחות
הטיפ אולי הכי חשוב שאני יכול לתת לגבי צילום פנורמות הוא שאף פעם לא מומלץ לצלם בדיוק את הקומפוזיציה שאנחנו רוצים - חייבים תמיד לצלם אקסטרה מכל הכיוונים (מלמעלה, למטה, ימינה ושמאלה)! זה נובע מהסיבה הפשוטה שב- 99% מהמקרים לאחר חיבור הפנורמה אנחנו נצטרך ליישר או לקרופ אותה ואז אנחנו מסתכנים בחיתוך אזורים חשובים או בקומפוזיציה צפופה מדי. כמה רווח לקחת? הרבה, אל תתביישו... לפחות פי 2 רווח ממה שהייתם משאירים לקומפוזיציה הסופית. בתמונות למטה תוכלו לראות את הפנורמה המלאה המקורית לפני עריכה וקרופ וגם את הפנורמה הסופית לאחר עריכה של הבולען בים המלח.
שימוש בחצובה
לא חובה להשתמש בחצובה בצילום פנורמות, אבל זה מאוד יעיל ועוזר - זה מאפשר לקמפז בצורה מדויקת וגם עוזר לשמור שנהיה ישרים בכל הפריימים ולא נצלם פנורמה עקומה. כדי שהעבודה עם החצובה תהיה נכונה, מה שחשוב הוא שהבסיס של החצובה יהיה מפולס (החלק עליו מחובר ראש החצובה ולא ראש החצובה עצמו). אם זה נהיה לכם מסובך בשטח וגוזל יותר מדי זמן שיגרום לכם לפספס את הרגע או התאורה הטובה במהלך הצילום, מומלץ לא להתעסק עם פילוס החצובה יותר מדי, אלא פשוט לצלם עם רווחי בטיחות גדולים. כנ"ח לגבי צילום פנורמות מהיד ללא חצובה - פשוט לשמור על רווחי בטיחות גדולים.
קומפוזיציה בצילום פנורמות
דגשי הקומפוזיציה בצילום פנורמות לא משתנים והם זהים לדגשים של קומפוזיציה בצילום נוף. מה שכן צריך לשנות זה את אופן החשיבה שלנו - כשאנחנו מצלמים פנורמה צריך לחשוב מראש על הקומפוזיציה של התמונה הכוללת ולא של כל פריים בנפרד. מומלץ לעשות תכנון מקדים לקומפוזיצה (לא לשכוח טווחי בטיחות!) לפני שמתחילים לצלם כמובן.
חיבור תמונות לפנורמה בלייטרום
חיבור התמונות לפנורמה בלייטרום הוא מאוד פשוט וקל. דגש חשוב לפני החיבור - לוודא שכל התמונות נמצאות על Temperature ו Tint זהים. מומלץ לחבר את הפנורמה מקבצי ה RAW ולאחר מכן לערוך את תמונת הפנורמה בשלמותה. לייטרום תייצר את קובץ הפנורמה בפורמט DNG השומר את כל המידע מקבצי ה RAW המקוריים, מה שיאפשר לנו לערוך אותם כרגיל.
כדי ליצור את הפנורמה, נעבור למצב Develop, נסמן את התמונות מהן נרצה להרכיב את הפנורמה, לאחר מכן נלחץ על הקליק הימני בעכבר ונבחר Photo Merge ולאחר מכן נבחר Panorama.
נקבל מסך עם תצוגה מקדימה של הפנורמה, בה נוכל לשנות ולבחור מאפיינים כמו סוגי חיבון שונים, מתיחה של הקצוות, מילוי קצוות ריקים ועוד (מומלץ להתנסות ולראות מה נותן את התוצאה הטובה ביותר.
לאחר החיבור תוכלו לראות את הפנורמה ולערוך אותה
חיבור תמונות לפנורמה בפוטושופ
לחיצה על File > Automate > photomerge. לאחר מכן יפתח מסך בו נוכל לבחור את התמונות בתיקיה במחשב שלנו אותן אנחנו רוצים לחבר לפנורמה.
מסקנות:
צילום פנורמות יכול להשמע קצת מסובך בהתחלה עם לא מעט דברים שצריך לחשוב עליהם לפני ובמהלך הצילום, אך עם כמה תרגולים אתם תגלו שזה הופך להיות פשוט וקל לעשות את זה בכל זמן ומקום!