רוצים ללמוד עוד?

הצטרפו אלי לקורס צילום נוף המקצועי והמוביל בישראל!

צילום נוף - צילומי טיים לאפס

צילום טיים לאפס הוא אחד התחומים האהובים עלי בצילום נוף, במיוחד כשאני מוצא את עצמי מול סצנת נוף מדהימה! בטוח שראיתם סרטוני טיים לאפס לא מעט פעמים, גם אם לא שמתם לב לזה, או שפשוט לא ידעתם שאתם רואים טיים לאפס. טיים לאפס הוא למעשה סרטון וידאו שמאיץ את הזמן או התרחשות כמו פרח פורח, זריחה או שקיעה, תנועת עננים, אנשים הנעים בצומת עמוסה, תנועת כוכבים בשמיים ואפילו שינויי עונות. 

מה זה טיים לאפס?

טיים לאפס זו בעצם טכניקת צילום שהמטרה שלה היא ליצור וידאו שמאיץ את הזמן או אירוע מסוים שאי אפשר לראות בזמן רגיל מכיוון שהוא קורה לאט מדי. הנה כמה דוגמאות: פרח פורח, פרי שנרקב, זריחה או שקיעה, כוכבים הנעים בשמיים במהלך הלילה, חילופי עונות ואפילו קרחון נמס! הוידאו הזה בעצם מורכב מעשרות ואף מאות תמונות סטילס, שצולמו בזו אחר זו (לפעמים עם ולפעמים בלי מרווח בין תמונה לתמונה). לאחר הצילום מכניסים את התמונות לתוכנת עריכה כדי ליצור סרטון על ידי הצגתם בזו אחר זו במהירות גבוהה (בדרך כלל 24 פריימים לשנייה ומעלה).

ציוד מומלץ:

1. מצלמה עם אפשרות שליטה ידנית בחשיפה.
2. שלט מתאים למצלמה עם אפשרות לתכנות צילום (Intervalometer) או אופציה פנימית במצלמה של Intervalometer.
3. חצובה יציבה (או סליידר המוסיף תנועה של המצלמה במהלך הצילום).

טכניקה:

כדי לצלם טיים לאפס אנחנו נמקם את המצלמה שלנו על חצובה יציבה (כדי למנוע רעידות במהלך הצילום) או על סליידר/דולי שמאפשרים להוסיף תנועה של המצלמה במהלך הצילום (טכניקה מתקדמת יותר). לאחר מכן נבחר את הקומפוזיציה המתאימה לסצנה אותה אנחנו מצלמים, נקבע את הגדרות החשיפה בדומה לצילומי סטילס ונפעיל את תכנית האינטרוולים במצלמה או בשלט שלנו כדי להתחיל לצלם.

ישנם מספר שיקולים חשובים שעלינו לחשוב עליהם לפני שנתחיל לצלם. השיקולים הללו קשורים לתוצאה אותה אנחנו רוצים להשיג, הם יקבעו וישפיעו על התוצאה של הסרטון הסופי: החשיפה הנכונה, כמה זמן יש לנו לצלם, אורך המרווח בין התמונות ועוד.

חשיפה:

שיקולי החשיפה בטיים לאפס די דומים לצילום סטילס, אך עם כמה שינויים:

- השיטה הראשונה והטובה ביותר לדעתי היא צילום במצב חשיפה ידני עם ISO, צמצם ומהירות תריס זהים במהלך כל הצילום. בשיטה זו נקבל מעברי תאורה חלקים, איכות תמונה אחידה ואותו עומק השדה לכל אורך הסרטון. אבל מה קורה שאנחנו רוצים לצלם סצנות עם אור משתנה כמו זריחה או שקיעה? הפיתרון הפשוט ביותר לזה הוא להתחיל את הצילומים עם חשיפה שמתאימה ל"שיא" הצילום. נניח שאנחנו מצלמים זריחה, כנראה שטווח הזמן בו נצלם יהיה מעט לפני הזריחה ומעט אחרי הזריחה. אם נתחיל את הצילומים עם חשיפה מאוזנת שמתאימה לאור באותו הרגע, עד שהשמש תהיה על קו האופק בזריחה עצמה, התמונה כבר כנראה תהיה בהירה מדי ותתחיל להשרף. מה שמומלץ לעשות זה להתחיל לצלם בחשיפת חסר - ככה יצא שתחילת הסרטון זה יהיה קצת חשוך וכשהשמש תעלה החשיפה תהיה מאוזנת היטב. לאחר מכן הסרטו ימשיך להתבהר ובשלב מסוים יהיה בהיר מדי ואז גם נחתוך את הסרטון. אם מצלמים שקיעה אפשר לעשות בדיוק את ההפך - להתחיל לצלם עם קצת חשיפת יתר, כך שכאשר השמש תשקע נקבל חשיפה מאוזנת ולאחר מכן האור ירד בהדרגה ככל שהשמש תמשיך לשקוע.

- השיטה השנייה היא לצלם במצב חשיפה חצי אוטומטי כמו עדיפות צמצם או עדיפות תריס. בשיטה זו המצלמה תאזן באופן אוטומטי את החשיפה (על ידי שינוי מהירות התריס). הבעיה הראשונה בשיטה הזו היא שיכולים להיות שינויים בעומק השדה עקב שינוי הצמצם או שינויים בתזוזה של אובייקטים בגלל שינוי מהירות התריס. הבעיה השניה היא שבשיטה זו קרוב לוודאי שנראה בסרטון קפיצות של התאורה עקב שינויי החשיפה במהלך הצילום. לדעתי השיטה הזו מתאימה רק למצבי תאורה משתנים מאוד כמו מעבר מיום ללילה ולהיפך, ובכל מקרה דורשת עיבוד ש"יחליק" את מעברי התאורה באמצעות תוכנות עריכה מתקדמת כמו LR timelapse או Adobe Premiere ותוכונות וידאו אחרות.

אינטרוולים:

האינטרוול הוא רווח הזמן בין תמונה לתמונה והוא כנראה ששיקול הכי חשוב בטיים לאפס כיוון שהוא קובע את מהירות השינויים שיתרחשו בסרטון. כדי להבין כמה רווח כדאי לעשות בין תמונה לתמונה (אם בכלל) נדרש קצת נסיון אותו כנראה שתרכשו אחרי כמה נסיונות. אם לדוגמה נרצה לצלם תזוזה של עננים שהיא יחסית מהירה, נצטרך לקבוע מרווח די קצר כמו 2 או 3 שניות בין התמונות. אם נגדיר מרווח ארוך כמו 15 שניות תנועת העננים בסרטון תהיה מהירה וקופצנית מדי. מצד השני, אם העננים נעים לאט למדי, קביעת מרווח קצר תיצור סרטון שבו התנועה מאוד איטית ומשעממת. אם היינו מצלמים אירוע איטי מאוד כמו שינויי עונות (זה לוקח שנה שלמה) היינו כנראה מצלמים תמונה אחת ביום (המרווח היה 24 שעות).

רוצים ללמוד עוד?

הצטרפו אלי לקורס צילום נוף המקצועי והמוביל בישראל!

בצילום טיים לאפס בלילה (צילום כוכבים, שביל החלב או זוהר צפוני) לדוגמה אין צורך בכלל באינטרוול בין תמונה לתמונה, כיון שכל תמונה בפני עצמה לרוב תהיה בחשיפה יחסית ארוכה של 20-40 שניות.

כמה זמן יש לנו לצלם:

חשוב לזכור שהזמן שידרש כדי לצלם את מה שאנחנו רוצים יכול להגביל את האפשרויות שלנו ולכן כדאי לחשב אותו מראש. אם לדוגמה נרצה לצלם את שביל החלב הנע בשמיים במהלך הלילה כנראה שנצטרך מספר שעות של צילום (בעיקר מכיוון שכל תמונה בצילום לילה יכולה לקחת לפחות 15 שניות או יותר).

אורך הוידאו הסופי:

כדי לוודא שהצילומים שלנו ישאו פרי, חשוב להבין את אורך הסרטון שנקבל מהצילום. לדוגמה, אם צילמנו 240 פריימים, נקבל סרטון של 10 שניות (אם הגדרנו את מהירות הוידאו ב -24 FPS). בדרך כלל נרצה שהוידאו יהיה באורך של כמה שניות לפחות, כך שנוכל לשלב אותם עם כמה קטעי וידאו אחרים לסרטון יותר מעניין.

הנה דוגמה שתעזור לכם להבין: נניח שאני עומד בתצפית הרים יפה עם רכס הרים מולי ויש עננים שזזים בין ההרים. אם העננים נעים די מהר, אני אבחר אינטרוול קצר של 2 שניות כדי שהתנועה של העננים בסרט תהיה חלקה ויפה. אם אני רוצה שהסרטון הסופי יהיה באורך סביר של בערך 10 שניות, אצטרך לצלם לפחות 240 תמונות. אם אני מצלם כל 2 שניות זה אומר שאני אקבל 30 תמונות לדקה, אז כדי להשיג 240 תמונות אצטרך לצלם במשך 8 דקות. חישובים אלה יכולים להתחיל משיקולים שונים על פי המגבלות שלנו או אופי התנועה של הדברים בשטח ומה שאנחנו מצלמים. דרך קלה יותר לבצע את כל החישובים הללו היא פשוט למצוא אפליקציה לסמארטפון שלכם!

אינטרוול

מספר פריימים

FPS

זמן צילום

אורך וידאו

2 שניות

240 שניות

24

8 דקות

10 שניות

טיפים חשובים:

- מומלץ להתפקס לפני תחילת הצילומים ולאחר מכן לשם את העדשה במצב פוקוס ידני כדי להימנע משינויי פוקוס במהלך הצילום. מומלץ גם לכבות את מייצב התמונה.

- מומלץ לצלם ב- RAW כדי שתוכלו מאוחר יותר לערוך ולקבל תוצאות מיטביות.

- במידה ונצלם ללא מרווח בין תמונה לתמונה (כמו בצילומי לילה בהם אין צורך ברווח) מומלץ לוודא שהמצלמה מוגדרת לצילום רציף ופשוט "לתקוע" את השלט. אין בעיה כמובן לכוון תכנית צילום בשלט או במצלמה עם אינטרוול מינימלי של שניה.

- חשוב מאוד לוודא ולדאוג שהחצובה או הסליידר שלנו יהיו יציבים לחלוטין לפני שנתחיל לצלם כדי להימנע מרעידות שיהרסו את הוידאו.

- לחלק מהמצלמות של ניקון יש תכונת בטיחות בתפריט שתפסיק את הצילום לאחר 100 פריימים רצופים (רלוונטי בעיקר אם משתמשים בשלט ו"תוקעים את החשיפה"). אם אתם משתמשים בניקון מומלץ לבדוק את המצלמה ולכבות את הפונקציה הזו.

קומפוזיציה:

בחירת קומפוזיציה בצילומי טיים לאפס היא די דומה לשיקולים שיש לנו כשאנחנו מצלמים סטילס, אך כעת עלינו להבין ולהתחשב באלמנטים שנעים ויזוזו במהלך הצילומים שלכו. אם לדוגמה נצלם את התנועה של שביל החלב בשמי הלילה, מצטרך לבדוק לאיזה כיוון הוא זז כדי שהוא לא יצא לנו מהתמונה מיד אחרי תחילת הצילומים. אותו דבר יכול להיות לגבי תנועה של עננים, אנשים או כל דבר אחר.

עריכה:

ישנן תוכנות רבות בהן תוכלו ליצור את הטיים לאפס שלכם, חלקן הן חינמיות וחלקן עולות כסף. תוכנות מומלצות שכדאי לבדוק הן lightroom + LR Timrlapse Time lapse creator, Adobe Premiere ו- Power Editor.

סיכום:

צאו ותחילו להתאמן! טיים לאפס היא טכניקת צילום מתקדמת למדי הדורשת ניסיון ותרגול בכדי להשיג תוצאות טובות. ככל שתתרגלו יותר מהר תדעו לעשות זאת ולקבל תוצאות טובות יותר. בהצלחה!
נהניתם מהמאמר?
אתם מוזמנים לעקוב אחרי התמונות שלי בפייסבוק ובאינסטגרם 🙂